#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאיזה זמן צריך להיות מוקף חומה כדי לקרות בט""ו?"	"לר""י בן קרחה תלוי אם מוקף חומה מימות אחשורוש, אבל אנן קיי""ל כרבנן דתלוי במוקף חומה מימות יהושע בן נון"	סימן תרפח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע קבעו חז""ל יום מיוחד לפרזים ויום מיוחד לכרכים בפורים ולא בשאר מצות?"	"1) תי' הר""ן כיון שיהודים שבפרזים והיהודים שבשושן לא נחו ביום אחד לפיכך כשקבעו יו""ט לדורות קבעו לכל אחד ביום שנח בו והושוו כל הכרכים המוקפים חומה לשושן מפני שבה היה עיקר הנס, והא דתקנו מוקפין מימות יהושע בדוקא י""ל ע""פ הירושלמי (פ""א ה""א) כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל (מ""ב ס""ק א') [והקשה הב""י א""כ מאי קפריך בגמ' שושן דעבדא כמאן הרי כל עיקרן של מוקפין לא עבדי בט""ו אלא להדמות לשושן, ועוד למה אמר רבא שאני שושן הואיל ונעשה בה נס דמשמע אי לאו האי טעמא היו עושין בי""ד, הרי לא קבעו ט""ו למוקפין אלא מחמת שושן]<br>2) הב""י פי' דדעת ר""י בן קרחה הוי כמו שפי' הר""ן למעלה אבל לדעת הרבנן קבעו מצוה זו בב' ימים כיון שמצוה זו הוקבעה בזמן חורבנה של ארץ ישראל רצו חז""ל לעשות זכר לארץ ישראל בנס זה וכמ""ש בר""ה (ל' ע""א) ציון היא דורש אין לה, והביא סמך לזה מרמב""ם"	סימן תרפח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקדימין כפרים ליום הכניסה?	"איתא בגמ' דבזה""ז הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה, ויש בב""י ג' פירושים:<br>1) רש""י פי' שצופין למקרא מגילה שיש ל' יום עד פסח<br>2) הרי""ף פי' דעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה כדי לחלק להם מעות פורים [וביאר ר""י אנדלמאן דיטעו באיזה יום קוראים ויפסידו מלאסוף צדקה א""נ כיון שמחלקים הקריאה נתמעטו העם ואינם גובים כסף הרבה]<br>3) הרמב""ם גורס ומסתכנין בה דבזה""ז יש סכנה בדבר על כן אין מקדימין ליום הכניסה"	סימן תרפח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במוקפין חומה בחו""ל?"	"הר""ן הביא שיטה דס""ל דכל העיירות שבחו""ל קוראין בי""ד אפי' כשהיו מוקפין מימות יהושע, אבל תוס' הביאו ראיה מהוצל דאפי' בחו""ל קוראין בט""ו [ודחה הר""ן דיש גורסין הוצל דבנימין שבא""י], והרמב""ן הביא ראיה משיטת ר""י בן קרחה דתלוי במוקפין מימות אחשורוש דיליף משושן, ש""מ דאפי' מוקפין שבחו""ל קוראים בט""ו [ודחה הר""ן דזהו דוקא שיטת ר""י בן קרחה אבל הרבנן חולקים], אבל העלה דיש ראיה מירושלמי דקוראים בט""ו, וכ""כ הגאונים ורמב""ם, וכן פסק המחבר"	סימן תרפח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך נמי עשרה בטלנים?	"איתא בגמ' דעיר צריך עשרה בטלנים ואם לאו הוי ככפר, ובזה""ז אין בזה נפק""מ דשניהם קוראים בי""ד אבל שייך להיות נפק""מ בכרכין המוקפין חומה דהרמב""ן והרשב""א כתבו דכרכין שאין להם עשרה בטלנים דינם כעיירות וקוראים בי""ד, אבל תוס' והרא""ש כתבו דצריך עשרה בטלנים רק בעיירות אבל כרכין קוראים בט""ו אפי' בלא עשרה בטלנים. להלכה, המחבר פסק כתוס' והרא""ש, אבל המ""ב (ס""ק ב') הביא הרמב""ן ורשב""א, והכריע היד אפרים שיקראו בי""ד וט""ו, אכן החזו""א (סי' קנ""ד ס""ק ב') ס""ל דהרמב""ן הוי דעת יחיד וא""צ לקרות בי""ד"	סימן תרפח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עשרה בטלנים?	"רש""י פי' שהם בטלים ממלאכה כדי שיהיו מצויין תמיד בביהכ""נ שחרית וערבית, והוסיף הרמ""א בשם הערוך שהם עוסקים בצרכי ציבור דהיינו בצרכי ביהכ""נ (מ""ב ס""ק ג'), וע""ע בב""י בשם הר""ן דכתב דנוהגין להקל ולסמוך דכל שדרים שם עשרה בני אדם שהולכים בוקר וערב לביהכ""נ הוי כאילו יש עשרה בטלנים"	סימן תרפח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב מוקפים חומה?	"איתא בגמ' דצריך להיות הוקף ולבסוף ישב, ורש""י פי' דקאי דוקא לגבי בתי ערי חומה אבל תוס' והרי""ף חולקים עליו וס""ל דאף לגבי קריאת המגילה צריך להיות הוקף ולבסוף ישב, אלא שהוסיף המהר""ם מרוטנבארג דאפי' אם ישבו אדעתא לבנות חומה אח""כ מקרי הוקף ולבסוף ישב, וכן פסק המחבר"	סימן תרפח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסתם עיר שמוקף חומה?	"כתב הרמ""א דמסתמא הוקף ולבסוף ישב, ותמה עליו המג""א (ס""ק ב') דבסי' ת""א אמרינן דסתם עיירות הוקפו לדירה, ויש בזה כמה ישובים:<br>1) תירץ הפר""ח דכוונת הרמ""א הוא ע""פ המהר""ם מרוטנבארג דמסתמא ישבו תחילה אדעתא להקיפו בחומה וא""כ נחשב כהוקף לדירה לענין שבת וגם מוקפים לענין מגילה (מ""ב ס""ק ד')<br>2) הט""ז (ס""ק ב') תי' דמסתמא בתחילה בונים איזה בתים דרך עראי והכנה בעלמא ואח""כ מקיפין חומה ואח""כ מיישבין אותה בבנינים הרבה, ושפיר מקרי הוקף לדירה לשבת וגם מוקפים לענין מגילה, וכן נקט הערוה""ש (סעי' י""א)<br>3) רע""א הביא משו""ת פרח שושן (כלל ג' סי' א') דבנו בתים ואח""כ הקיפו חומה ורק אח""כ דרו בה בני אדם ולגבי עירוב הוי כפתח ולבסוף הוקף ולגבי מגילה הוי כהוקף ולבסוף ישב"	סימן תרפח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם ישבו ולבסוף הוקפו, ואח""כ בנו שם עוד בתים [קודם יהושע]?"	"כתב רע""א בשם הטורי אבן (מגילה ג' ע""ב) דאזלינן בתר רוב, ובמחצה על מחצה צ""ע (ביה""ל ד""ה על), אכן החזו""א (סי' קנ""ג ס""ק ה') מצדד דאפי' אם נתרבו הבתים אח""כ כולם בטלים לבתים הראשונים ונחשב כישב ולבסוף הוקף"	סימן תרפח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך יודעים אם המוקפים 1) בארץ ישראל 2) בחו""ל, היו מוקפין ולבסוף ישבו?"	"1) הב""י הביא הר""ן שתי' דישיבת עכו""ם לא שמיה ישוב ונמצא שבשעה שכבשה יהושע היה בה חומה 2) כתב הב""י בשם הר""ן דאזלינן בתר רוב שקדמו חומתן לישיבתן"	סימן תרפח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכפרים סמוכים ונראים לכרכים?	"איתא בגמ' דכפרים הסמוכים כגון בעמק או נראים כגון בהר קוראים ג""כ בט""ו, ועוד איתא בגמ' שלא יהיו רחוקים יותר ממיל, ויש בזה כמה פירושים:<br>1) הטור ורמב""ם משמע דשיעור מיל קאי על נראים, וצ""ב, אלא ביאר המגיד משנה דצריך להגיה ולפרש דשיעור מיל קאי על סמוכים אבל הנראים קוראים בט""ו אפי' ברחוקים טובא [והב""י מציע דמצי לפרש הכי אפי' לגרסא שלנו והשיעור מיל קאי על הרישא ולא על הסיפא, ואח""כ כתב בדעת הר""ן דאם הוא רחוק כמה פרסאות אינו מסתבר דיכול לקרות בט""ו]<br>2) עוד ביאר הב""י בדעת הרמב""ם והטור דסמוכים צריכים להיות סמוכים ממש תוך עיבורה של עיר משא""כ נראים צריכים להיות תוך מיל<br>3) כתב הב""י בדעת הר""ן די""ל דשניהם צריכים להיות תוך מיל, אלא שסמוכים מודדין השיעור מיל על הקרקע והנראים מודדין השיעור מיל באויר [ותמה עליו הדרכ""מ (ס""ק א') א""כ עיקר חסר מן הספר]<br>4) הדרכ""מ (ס""ק א') פי' דשניהם תוך מיל אלא שסמוכים יכולים לבא לכרך משא""כ נראים אינם יכולים לבא לכרך מפני שנהר מפסיק ביניהם.<br>להלכה, המחבר משמע כהמגיד משנה (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ו'), והשעה""צ (ס""ק ה') הביא ר""ן בשם יש אומרים דצריך להתחשב מתחום העיר דהיינו שהוא משתתף עמו בעניניו, והמ""ב (ס""ק ו') הביא ראשונים דס""ל דאפי' הנראים צריכים להיות תוך מיל, וביאר השעה""צ (ס""ק ז') דלפי""ז הסמוכים צריכים להיות תוך עיבורה של עיר וכמ""ש למעלה, ועוד הביא השיטה דמחלקים בין מדידה דרך קרקע למדידה דרך אויר וכמ""ש למעלה, אבל למעשה הכריע השעה""צ דרוב ראשונים ס""ל כהמחבר דסמוכים תוך מיל ונראים אפי' טובא, ונפק""מ לגבי תקנות שיש לבני כרך שהכפר נחשב עמו וכן לענין מסים<br> "	סימן תרפח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכרך של גוים שאין בו ישראל וישראל נכנס שם לפורים?	"קורא בט""ו (ביה""ל ד""ה או) "	סימן תרפח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשושן?	"קורא בט""ו אע""פ שאינו מוקף חומה מימות יהושע הואיל ונעשה בו נס"	סימן תרפח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש הרבה בתים בעיר הסמוכה לכרך?	"יש בזה אריכות גדולה בפוסקי זמנינו, והכרעת הפוסקים (חזו""א ס""ס קנ""א וסי' קנ""ג ס""ק ב', מנח""י ח""ח סי' ס""ב, שבט הלוי ח""ו סי' צ""ז) שכל זמן שאין הפסק של קמ""א אמות בין הבתים נחשבים כסמוכים לכרך וקוראים בט""ו, ועי' במ""ב דרשו ופסק""ת ליותר פרטים"	סימן תרפח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה מקומות קוראים בי""ד?"	כפרים, עיירות גדולות, וכרכים שאינם מוקפים חומה מימות יהושע	סימן תרפח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם בן ט""ו יכול לקרות לבן י""ד או להיפך?"	"כתב הפר""ח דפשוט להירושלמי דכל זמן שאינו יוצא בו אינו יכול לקרות לאחרים וא""כ פשוט דבן י""ד אינו מוציא בן ט""ו, אלא דהירושלמי מסתפק אם בן ט""ו יכול להוציא בן י""ד דס""ל דבדיעבד בן ט""ו יוצא בקריאת י""ד, וממילא דייק הפר""ח דלדידן דמשמע מבבלי דבן ט""ו אינו יוצא בי""ד פשוט דאינו יכול להוציאו, אכן הגר""א ופמ""ג ס""ל דאפי' להבבלי בן ט""ו יכול לקרות בי""ד וא""כ נשאר האיבעיא דירושלמי אם יכול להוציא בן י""ד (שעה""צ ס""ק ח'), והמ""ב (ס""ק ח') הביא הפר""ח דאינו יוצא וגם הביא הפמ""ג דס""ל דבן ט""ו שקרא בי""ד יצא"	סימן תרפח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיר שהם מסופקים אם הם מוקפים חומה מימות יהושע 1) לענין קריאה 2) לענין ברכה 3) לענין שאר דברים?	"1) איתא בגמ' שהיו קוראים בטבריה ובהוצל בי""ד וט""ו מספק, ולפי הרמב""ם כיון שהוא ספיקא מעיקר הדין צריכים לקרות בשניהם, אבל הר""ן הביא מגאונים דמעיקר הדין הולכים אחר רוב העולם שהוא בי""ד [ועוד ביאר הגר""א דבדיעבד בן ט""ו יוצא בי""ד], ועוד אפי' ספק השקול אמרינן ספק דרבנן לקולא אלא שאינו יכול לבטל הקריאה לגמרי אלא קוראים בי""ד לחוד והא דמצינו בגמ' שהיו קוראים בי""ד וט""ו היינו מדת חסידות, ולהלכה קיי""ל כהרמב""ם דמספק קוראים בשניהם 2) רבינו יחיאל ס""ל דמספק אינו יכול לברך בשניהם, אבל אנן קיי""ל כהרמב""ם דיכול לברך בי""ד דהוא זמן קריאה לרוב העולם דהיינו אפי' בן ט""ו יוצא בי""ד (גר""א ס""ק י', מ""ב ס""ק י""א), אכן הערוה""ש (סעי' י""ג) ביאר הא דאמרינן שהוא זמן קריאה לרוב העולם היינו דאזלינן בתר רוב [וכן משמע מא""ר (ס""ק ה') דדן בענין כל קבוע כמחצה על מחצה דמי] ולפיכך מצדד שבטבריה שהוא ספיקא דדינא אם הים נדון כחומה אין לברך אפי' בי""ד [והקשו המהרש""ל וב""ח מאי שנא מיו""ט שני דמברך בשניהם, ותי' המג""א (ס""ק ו') דהתם שאני דחז""ל תקנו לעשות המצוה מספק על כן מברכים אבל סתם אין מברכים על ספק מצוה, והערוה""ש (סעי' י""ג) תי' דדוקא ביו""ט שני תקנו דהוא מילתא לכל העולם משא""כ ספק מוקף חומה הוי מילתא דלא שכיחא, וע""ע בט""ז] 3) נוהגין שמחה ומתנות לאביונים בשניהם (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק י'), ואומרים על הנסים בשניהם (מ""ב ס""ק י""ז, וכן מ""ב לקמן סי' תרצ""ג ס""ק ו'), ולגבי משלוח מנות הפר""ח ס""ל דנוהג רק בי""ד והפמ""ג מפקפק בו (ביה""ל לקמן סי' תרצ""ה ד""ה או), ולגבי קריאת התורה כתב הכה""ח (ס""ק כ""ה) בשם הבן איש חי (תצוה סעי' י""ד) דנהגו בבגדאד לקרות בתורה בשניהם דליכא חשש ברכה לבטלה {וצ""ב, ואפשר דברכת התורה הוא ברכה לכבוד התורה וכמ""ש השעה""צ (סי' תפ""ב ס""ק ו')} (עי' פסק""ת אות ח')"	סימן תרפח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אנו מסתפקים בכל עיירות המוקפות חומה?	"הב""י הביא ה""ר יוסף אביוב ז""ל דרצה להביא ראיה מאשם תלוי דצריך איסור קבוע בפניו אבל מן הסתם אין אנו מסתפקים, אבל השיג עליו הב""י דהתם יש גזה""כ מכל מצות קרי וכתיב, ומ""מ כתב דכל שאין מחלוקת בקבלתן אינו ספק כלל וקוראים רק בי""ד אלא שהעולם נוהגין להחמיר דכל מוקפים קוראים מספק בי""ד וט""ו, אבל הב""י מסיים בתשובת מהרי""ל (סי' נ""ו) דאין לקרות בט""ו אלא אם יש לו ספק באמת, ועוד כתב המג""א (ס""ק ד') בשם הלבוש דמדינות אלו שבצפון ליכא ספק כלל דודאי לא היו מיושבים בזמן יהושע (מ""ב ס""ק ט'), ואע""פ שהמג""א (שם) הביא משל""ה דיש מקומות שראוי להסתפק בהן מ""מ צריך דררא לעשות ספק אבל מן הסתם אין חוששין, והשעה""צ (ס""ק ט') הביא הר""ן והגר""א דאפי' במקום ספק ממש יכול לקרות בי""ד לחוד משום ספק דרבנן לקולא ויכול לברך עליו דאפי' בן ט""ו יוצא בי""ד"	סימן תרפח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחברון ושאר עיירות?	"הברכ""י הביא מרדב""ז דפשוט דאינו מוקף חומה וקוראים בי""ד, אבל כתב הברכ""י דנוהגין לקרות ב' ימים (שע""ת ס""ק ג'), וכן הביא הכה""ח (ס""ק י""ט) דנוהגין לקרות ב' ימים בכל ערי ישראל חוץ מירושלים שקוראים רק בט""ו אבל למעשה אין נוהגין להחמיר אלא באיזה עיירות כגון טבריה, חברון, צפת, שכם, חיפה, עכו, יפו, לוד, ויריחו, ועוד (פסק""ת אות ט'), והחיי""א (כלל קנ""ה סעי' ח') חושש לפראג, ויש עוד מקומות דאנו חוששין, וגם בעיר שושן חוששין אבל אינו ודאי (פסק""ת שם)"	סימן תרפח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכללים בבן עיר שהלך לכרך או להיפך?	"אזלינן בתר המקום שהולך לשם [ודלא כצד אחד בב""י דאזלינן בתר מקום שיצא משם], והרא""ש ס""ל דנקבע ע""פ דעתו להיות בבקר של י""ד, ורש""י ס""ל דכשהוא בעיר נקבע ע""פ דעתו להיות בי""ד אבל כשהוא בכרך נקבע ע""פ דעתו להיות בט""ו [ובדעת הרמב""ם, הט""ז כתב דס""ל כהרא""ש אבל שאר אחרונים פרשו דס""ל כרש""י (שעה""צ ס""ק י""ג, ערוה""ש סעי' ט""ז)]. להלכה, המחבר פסק כרש""י אבל המביה""ל (ד""ה בן) מציין לפמ""ג (מש""ז ס""ק ה') דחושש לשיטת הרא""ש לענין ברכה {וצ""ב דעדיין ליכא נפק""מ דהרי קיי""ל דבן כרך שבירך בי""ד יצא, אבל באמת יש עוד שיטה בפמ""ג ואפשר דחושש לאותה שיטה, ע""ש}, וע""ע בחזו""א (סי' קנ""ב ס""ק ו') דס""ל דלא סגי בדעת להיות שם מעלות השחר אלא צריך דעתו להיות שם מתחילת הלילה, ועוד ס""ל דנקבע ע""פ דעתו בתחילת לילה ולא כפי דעתו מתחילת נסיעתו לדרך"	סימן תרפח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בן כרך שהלך לעיר, מה הדין אם 1) דעתו להיות שם מעלות ביום י""ד 2) דעתו להיות שם אחר עלות השחר ביום י""ד 3) דעתו להיות בכרך קודם עלות דט""ו 4) דעתו להיות בכרך אחר עלות דט""ו?"	"1) חייב בקריאה ליל י""ד וביום י""ד, ודוקא אם באמת היה שם בבקר של י""ד (ט""ז, מ""ב ס""ק י""ב) [ולפי השעה""צ (ס""ק י""ז) צריך להיות בעיר כשיעור לקרות המגילה אחר עלות השחר] 2) פטור מקריאה יום י""ד 3) חייב בקריאה ליל ט""ו ויום ט""ו {ולכאורה אם בסוף חזר מהכרך קודם בקר של ט""ו אינו קורא בט""ו וכמ""ש הט""ז למעלה} 4) פטור מקריאה יום ט""ו (מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן תרפח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בן עיר שהלך לכרך, מה הדין 1) אם דעתו להיות בכרך מעלות השחר ביום ט""ו 2) אם דעתו להיות בכרך אחר עלות השחר ביום ט""ו?"	"1) חייב בקריאה ליל ט""ו ויום ט""ו [ויש סוברים דצריך להיות בדעתו לישאר בכרך ביום כשיעור זמן לקרות המגילה ביום (שעה""צ ס""ק י""ז)] {וה""נ אם בסוף חזר קודם בקר אינו קורא בט""ו וכמ""ש למעלה} 2) חייב בקריאה ליל י""ד ויום י""ד (מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן תרפח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ציור 1) שהוא חייב בשניהם 2) שהוא פטור בשניהם?	"1) דעתו להיות בעיר מעלות די""ד וגם דעתו להיות בכרך מעלות דט""ו (ירושלמי, ב""י, ביה""ל ד""ה בן), אמנם הריטב""א ביאר כוונת הירושלמי דוקא אם דעתו להשתקע בכרך אח""כ אבל אם דעתו לחזור לעיר אחר פורים אינו כבן כרך, והכריע השבט הלוי (ח""ח סי' ק""ס) לקרות בלא ברכה, וכן נקטו הכה""ח (ס""ק כ""ט) וקובץ הלכות (פי""ט סעי' ד') 2) אם דעתו היתה להגיע לכרך קודם עלות השחר דט""ו ובסוף לא הלך"	סימן תרפח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא במדבר או בספינה?	"קורא בי""ד כרוב העולם אפי' אם הוא בעצם בן כרך (רמ""א, מ""ב ס""ק י""ג), ומיהו חידש הערוה""ש (סעי' ט""ז) דאם דעתו לחזור לכרך שלו מעלות של ט""ו לא יקרא בי""ד דלא דמי כשהוא בעיר בי""ד דאז חל עליו חיוב לקרות בי""ד משא""כ הכא כשהוא במדבר לא חל עליו שום חיוב בי""ד כל זמן שדעתו להיות בכרך מעלות בט""ו, וכ""כ הקובץ הלכות (פי""ט סעי' ה'), ומ""מ אם הוא בן עיר שהולך בדרך ביום י""ד ויהיה בכרך ליל ט""ו הרי הוא מחויב במגילה ביום י""ד דעדיין לא פקע ממנו שם בן עיר אלא שיהיה גם מחויב במגילה בט""ו (קובץ הלכות שם סעי' ו')"	סימן תרפח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפורים משולש לגבי 1) קריאת המגילה 2) מתנות לאביונים 3) סעודת פורים 4) משלוח מנות 5) על הנסים 6) קריאת התורה?	"1) אין קוראין מגילה בשבת שמא יעבירנו ד' אמות ברה""ר אלא מקדימין לקרות בערב שבת (מ""ב ס""ק ט""ו), ומ""מ אמרינן בגמ' (מגילה ד' ע""א) דדורשין בענינו של היום כדי שיזכרו ענין היום [ובחול יוצאים בקריאת המגילה] (טור, מג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק ט""ז), ועי' מש""כ לעיל (סי' תכ""ט) דיש להתחיל הלכות פסח ביום הפורים 2) איתא בגמ' (ד' ע""ב) דעיניהם של עניים על המקרא מגילה לקבל מתנות וא""כ נותנים מתנות לאביונים בערב שבת [והדרכ""מ (ס""ק ג') הביא ממרדכי (סי' תשע""ד) דנותנים מתנות לאביונים בשבת {אכן במרדכי בפנינו אינו כן}] 3) איתא בירושלמי דעושין סעודה ביום ראשון דכתיב ימי משתה את ששמחתו תלויה בב""ד ולא שבת ששמחתה בידי שמים, וכן פסק המחבר, אכן הב""ח הביא מהר""ל חביב דהביא ראיות שהבבלי חולק על הירושלמי וס""ל דהסעודה נוהגת בשבת, אכן המג""א (ס""ק י') הביא רדב""ז (ח""א סי' תק""ח, ח""ו סי' ב' אלפים ק""ה) דמדחה הראיות וס""ל כהמחבר, וכן נקט הקרבן נתנאל ונוב""י (ח""א סי' מ""ב) (מ""ב ס""ק י""ח), ולמעשה הפמ""ג (א""א ס""ק י') ושעה""צ (ס""ק ל') הביאו מפר""ח שיעשה משתה בשבת וביום הראשון [וסגי להוסיף דבר אחד להסעודה וגם לשתות איזה כוסות יין או שכר ויתכוין לשם מצוה (כה""ח ס""ק מ""ה, קובץ הלכות פ""כ סעי' ו')], והדרכ""מ (ס""ק ג') הביא שיטה לעשות סעודה בערב שבת {אבל אינו מוזכר בשאר הפוסקים} 4) משלוח מנות תלוי בסעודה, ממילא לפי הפר""ח הנ""ל יש מקום להחמיר בשניהם (שעה""צ ס""ק ל'), והכה""ח (ס""ק ל""ח) הביא שיטה דמשלוח מנות נגררין בתר מתנות לאביונים וא""כ יש להחמיר אפי' מערב שבת, וכ""כ החזו""א (סי' קנ""ה ס""ק א') {ויש עוד טעם להחמיר בערב שבת לחוש להשיטה בדרכ""מ דהסעודה בערב שבת} 5) הב""י הביא מצאתי כתוב לומר על הנסים רק בשבת, ותמה עליו הב""י למה לא יאמרו על הנסים בערב שבת, אבל למעשה בשו""ע פסק שיאמר על הנסים רק בשבת, ומ""מ כתב המ""ב (ס""ק י""ז) בדיעבד אם אמר על הנסים בערב שבת אין מחזירין אותו {ומשמע בשאר ימות השנה מחזירין אותו אם אמר על הנסים, ואפשר דכוונתו כשהוא עומד באמצע הברכה אז אמרינן שבשאר ימות השנה מחזירין לראש הברכה} [ועיירות אומרים על הנסים בי""ד, ובמקום ספק אומרים על הנסים בשניהם (מ""ב שם)] 6) מפטירין בפרשת בשלח, ומפטירין פקדתי אע""פ שקרא הפטורה זו בפרשת זכור ג""כ (ב""ח בשם מהר""ל חביב, מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק ט""ז), ופשוט שבשאר עיירות מפטירין בסדר השבוע (פמ""ג א""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק ט""ז)"	סימן תרפח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מגילה מוקצה בשבת?	"כתב הפר""ח שהוא מוקצה כיון שאין קוראין בה, אבל הרבה אחרונים מקילין (מ""ב ס""ק י""ח), וביאר השע""ת לקמן (סי' תרצ""ג ס""ק ב') בשם השלמי חגיגה בשם המטה יהודה דבאמת לא פליגי, דהפר""ח מיירי דוקא בפורים משולש ובכרכין דחז""ל אמרו שלא לקרות בשבת אבל בשאר שבתות מודה דאינו מוקצה, וכ""כ החת""ס והמחה""ש (סוף הסימן) והחיי""א (כלל קנ""ה סעי' י') וקיצור שו""ע (סי' קמ""א סעי' י""ז), אכן הקובץ הלכות (פ""כ סעי' ה') מקיל אפי' בשבת דפורים משולש, וכן מבואר מא""ר (ס""ק י""ג) דמותר אפי' בפורים משולש"	סימן תרפח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטן שנעשה בר מצוה בשבת פורים משולש?	"הטורי אבן (מגילה ה') כתב דהקריאה מערב שבת אינו קריאה של דברי קבלה אלא סתם קריאה דרבנן מחמת שמא יעבירנה ד' אמות [ולפיכך אין להוציא בזה בן עיר שהמחויב מדינא (מקראי קודש סי' נ""א)], וממילא יש סוברים (הגרי""ח זננפלד זצ""ל) דאין הקטן יוצא בקריאה של ערב שבת אלא צריך לקרות מעצמו בשבת ובזה לא גזרו חז""ל, אכן רוב הפוסקים חולקים עליו וס""ל דיצא בקריאה של ערב שבת (פסק""ת אות ט""ז)"	סימן תרפח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה אם הולך בשיירא ואינו יכול לקרות בי""ד אלא 1) קודם לכן 2) אחר כך?"	"1) הירושלמי ס""ל דיכול לקרות מתחילת החודש [דכתיב והחודש אשר נהפך מיגון לשמחה], רב עמרם גאון ס""ל דיכול לקרות מיום י""א דומיא דבני כפרים, ובעל העיטור ס""ל דבטלו הקריאה דכפרים ואינו יכול לקרות כלל (טור, ב""י, ביה""ל ד""ה יקראנה). להלכה, יקראנה בלא ברכה אפי' מתחילת החודש [אבל עדיף טפי לקרותה מי""א ואילך] ואם נזדמן לו מגילה בי""ד חוזר וקורא אותה בברכה (רמ""א, ט""ז ס""ק ט', מ""ב ס""ק כ""ב) 2) השבלי הלקט ס""ל דיכול לקרותה בט""ו אבל מצדד בלא ברכה, וכן נקטו המג""א (ס""ק י""ג) ומ""ב (ס""ק כ""ג) [דלא כט""ז (ס""ק ט') דס""ל דיכול לקרותה בברכה], אבל אחר ט""ו אין קוראים דכתיב ולא יעבור (מ""ב שם)"	סימן תרפח סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לקרותה בעשרה?	"לכתחילה צריך לקרותה בעשרה דהוי שלא בזמנה אבל בדיעבד יוצא אפי' ביחידות וכמ""ש לקמן סי' תר""צ (מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק כ'), ואפשר דקטנים מצטרפין לעשרה דהוי רק לפרסומי ניסא (מג""א שם, מ""ב שם), אכן הערוה""ש (סעי' י""ח) מקיל דא""צ עשרה דהוי רק כלימוד וזכרון בעלמא [וכן משמע מיד אפרים דא""צ עשרה אלא מחמת הברכה]"	סימן תרפח סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי הקריאה בלילה?	"הר""ן מסתפק בכפרים שמקדימין ליום הכניסה אם גם מחויבים לקרות בלילה [דבלילה א""צ עשרה (שעה""צ ס""ק ל""ג)], וה""ה במפרשי הים ושיירא, והמ""ב (ס""ק כ') מדייק מהמשך הטור שהם מחויבים אף הלילה {ויש לדחות דהטור מתחיל דבר חדש ואינו המשך}"	סימן תרפח סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי שאר מצות היום?	"אינם נוהגין אלא בי""ד (מ""ב ס""ק כ') [ואע""פ שמתנות לאביונים תלוין בקריאת המגילה היינו דוקא כשקוראים בציבור אבל ביחיד לא שייך הטעם דעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה (יד אפרים)]"	סימן תרפח סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהולך בדרך האם צריך להביא עמו מגילה?	"כן כדי שיוכל לקרותה בי""ד (מ""ב ס""ק י""ט)"	סימן תרפח סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעו וקראו המגילה וד' פרשיות באדר א'?	"חוזרים וקוראים באדר ב' (מ""ב ס""ק כ""ג) [כך מבואר מב""י בבדק הבית, והדרכ""מ (ס""ק ז') היה לו הגרסא ישנה בב""י]"	סימן תרפח סעיף ז-ח		
